Eruv Online: Part 3: Sechiras Reshus For Contemporary City Eruvin

Wednesday, May 10, 2006

Part 3: Sechiras Reshus For Contemporary City Eruvin

סימן ב'

אם שייך ארעא לטסקא משתעבד בזמן הזה

יש להתבונן, אם הא דארעא לטסקא משתעבד שייך גם בזמן הזה. דהנה כבר הבאתי משו"ת עצי אלמוגים דכתב כן גם על זמן הזה, וכן כתב בשו"ת שואל ומשיב מהדורא תנינא (חלק ב' סימן ס"ב בסופו) דגם בזמה"ז יש להתיר מטעם דארעא לטסקא משתעבד, וכ"כ בשו"ת דברי חיים יו"ד (סימן מ"ב), וכ"כ בשו"ת נשמת חיים להגאון ר' חיים בערלין סי' ל' וסי' ל"א, ועיי"ש שכתב שלפי דברי העצי אלמוגים מהני אף בישראל ועדיף משכירו ולקיטו.

אמנם לכאורה יש להעיר מדברי הסמ"ע (סימן שס"ט ס"ק י"ד) שכתב אהא דכתב המחבר (שם) דכשהמלך גוזר דכשאינו נותן המס, שאחר יאכל הפירות דינא דמלכותא דינא, זה דוקא בימיהם שגוף השדות היה שייך להמלך, והעכו"ם והישראל היה מנהגם רק להחזיק בהם לחרוש ולזרוע וכו', ובאופן כזה אין בו דין גזל, אבל אם גוף השדה שייך להישראל, אין המלך יכול להפקיע כל פירותיו בשביל המס. והט"ז שם תמה עליו מנין לו זאת. גם מצד הסברה נראה כן דכל הארץ של המלך ורשות בידו לקחתה ממי שאינו נותן המס, עיי”ש. ולכאורה לדעת הסמ"ע יש לעיין אם שייך ההיתר שכתבנו, אמנם לענ"ד ודאי מודה הסמ"ע לדברי הט"ז שהרי בסימן רע"ח שכתב רמ"א דיכול המלך ליקח הקרקע ממי שאינו משלם המס, לא פליג הסמ"ע דבזה"ז אינו כן, והרי הוא עצמו העתיק שם את דברי הנמ"י, דהקרקע עיקרו של המלך, אלא נראה דוקא בעובדא דסימן שס"ט, דהמלך לא לקח הקרקע מיד בעליו, אלא שצוה שאחר יאכל הפירות, אבל הקרקע ישאר מוחזק ביד בעליו הראשון, לאחר שיעבור השנה, א"כ הפירות באמת שייך לבעליו הראשון, דארעיה אשבח, ולפי"ז כשאחר אוכל הפירות ששייך להראשון, הוי גזל גמור, דמטלטלי אין ביד המלך ליקח מאחד וליתן להשני. אבל אם המלך לוקח עצם הקרקע מאחד ונותנו לאחר, מודה הסמ"ע שאינו גזילה כיון שהקרקע של המלך.

ביאר דברי התוספות דנוטל קרקע שוה אלף זוז בעד דבר מועט

ראיתי בפתחי תשובה (חושן משפט סימן רע"ח ס"ק ט') שהביא מתשובת קהלת יעקב, באחד שנתחייב להממשלה והעמיד בית אחד עבור הפרעון, אם בכור נוטל בה פי שנים, מאחר שמשועבד להמלך והוי ראוי, שהשיב דמיקרי מוחזק ונוטל בה פי שנים, דהרי כתבו התוס' דוקא משום שנוטל קרקע שוה אלף זוז בשביל דבר מועט, ואינו צריך אדרכתא ואכרזתא ושומא, ואינו מחוסר גביינא, אבל כהיום שגם חק המלך לגבות עפ"י שומא בדקדוק כפי דמי החוב המגיע להמלך, פשוט שאין זה רק כגבית חוב בעלמא, וקודם גבייה ברשותא דמרא קיימא, עיי"ש.

ונראה דמודה שגם בזמן הזה עיקר הקרקע של המלך הוא כמ"ש בסימן רע"ח, והוא עצמו ציין למש"כ הסמ"ע סימן שס"ט ס"ק י"ד וט"ו, והרי שם דמבואר להדיא דהקרקע של המלך הוא, ואפ"ה משכחת לה שהמלך לא נתן רשות להאחר שנותן המס, לאכול הפירות אלא עד שיחזרו הבעלים, ורק אם הגזבר מכר ממכר עולם מהני, הרי דהא דהקרקע הוא של המלך אינו מחייב שהמלך יקח יותר מחוב המגיע לו, משום דאינו רוצה ליקח יותר מחובו אף שהוא שלו.

אלא נראה דהא דכתבו התוס' דנוטל קרקע שוה אלף זוז בעד דבר מועט, אינו אלא ראיה דהקרקע שלו הוא, וכן מבואר להדיא בדברי הרשב"א שם וז"ל, ותדע לך וכו' ואי אפשר לבע"ח ליפרע אלא בב"ד ובשומא והכרזה וכדי חובו בלבד, אלמא לית ליה בגופן של נכסים כלום אלא שעבוד בעלמא, עכ"ל. הרי שזה אינו אלא ראיה שהקרקע של המלך, וודאי אף כשהמלך מוותר ואינו גובה יותר מכדי חובו, אכתי הוי של המלך, אבל הקהלת יעקב הבין כוונת התוס' דכיון דאינו מחוסר גביינא דהרי אינו צריך שומא, משו"ה הוי ראוי. ונראה כוונתו לפי מה שכתבנו לעיל, דבאמת זכות לאכול הפירות יש להבע"ב אף קודם שיהב הטסקא, ואפ"ה הוי ראוי דהוי כמשכנתא באתרא דמסלקי, ע"כ ס"ל להתוס' דאם צריך שומא והוי מחוסר גביינא, מיקרי מוחזק בהזכות לאכול הפירות, כמו אחר דיהבי טסקא, וזה לענין ירושת הבכור, אבל לענין לשכור מהמלך דהעלינו דתלוי למי ששייך גוף הקרקע, יודה הקהלת יעקב דגם בזמן הזה הוי של המלך.

שוב ראיתי בתשובת תורת אמת למהר"א ששון סימן קמ"ט שביאר, דהתוס' כתב שני דברים נפרדים, דמש"כ דלמס המלך אפילו קרקע שוה אלף זוז משעובדת לדבר מועט, ואין צריך אדרכתא ואכרזתא ושומא, זה שייך אף בדבר שאין עיקרו של המלך אלא אף שמשועבד לחוב אחר של המלך, והביא ראיה לזה דהרי קאמר ר' הונא בריה דר' יהושע שם דאפילו שערי דכדא משתעבד לכרגא, והרי מטלטלי דעלמא ודאי לא היה של המלך מעיקרא, ואפ"ה אמרינן שם דבטלה ירושת הבכור, אלא כונת התוס' לשני דברים, בתחילה כתבו דעצם שעבוד המלך עדיף משאר שעבודים, משום דא"צ שומא וכגבוי דמי, ואח"כ הוסיפו דגבי קרקע יש עוד טעם נוסף דהרי הוא עיקרן של המלך, וא"כ ודאי הוא מוחזק במה שהוא שלו, עיי”ש. ובאמת ברמב"ן ונמו"י שם לא הזכירו דברים אלו דהקרקע עיקרן של המלך, משום דמיירי שם אף משאר מסים שאינן מכח הקרקע.

ולענ"ד גם דברי הרשב"א יתפרש כמ"ש מהר"א ששון בדברי התוס', דבתחילה כתב וז"ל וי"ל דלא דמי שעבוד חוב דעלמא לשעבודו של מלך, דאי מדינא שערי דכדא משתעבדא לכרגא, הלכך הוי מלכא כמאן דמוחזק בכלהו דמי, וזה שייך אף בכרגא, ואח"כ הוסיף הרשב"א ומוכר כל הקרקע על דבר מועט של טסקא שיש לו עליו, לפי שגוף הקרקע למלך הוא וכל שאין פורעין לו חקו נוטלו, וזה שייך רק על מס שעל הקרקע אבל בשאר מסים לא שייך.

והנה בגוונא דהקהלת יעקב הנ"ל לא היה השעבוד מחמת המס, אלא מחמת חובות אחרים שהיה לו להמלך, א"כ ודאי לענין זה לא שייך הא דקרקע של המלך, ולא שייך אלא טעם הראשון של התוס', דא"צ שומא ולא הוי מוחסר גביינא, וא"כ בעובדה שלו דהמלכות היה גובה רק ע"י שומא, ע"כ היה מחוסר גביינא ולא היה המלך מוחזק בהן, אבל בגוונא דמשעבד מחמת המס דשייך טעם הראשון של התוס', לא איכפת לן אם המלך גובה כדי חובו או לא, דהרי סו"ס עיקרו הוא של המלך.

ועיין ביד רמ"ה (ב"ב דף נ"ה) דברים המסייעים לדברינו, דביאר החילוק בין חיוב טסקא לחיוב שעבוד דעלמא, וז"ל (בד"ה והני) ועיקר הא מילתא משום דטסקא חיובא דארעא גופא הוא, וכו' ואשתכח דטסקא מנתא בעלמא הוא דאית ליה למלכא בגופא דארעא, ואמטול להכי כי מטו זמן מפרע טסקא ולא פרע מריה עילויה טסקא לגבאה דמלכא, לא צריכי גבאי למתבעיה וכו' דכי קא מזבני, ארעא דמלכא קא מזבני, ואילו כרגא וכו' אישתכח דחיובא דכרגא לאו גבי גופא דארעא הוא ואקרקפתא גברי מונח, כהודאות והלואות ואמטל להכי לית להו רשותא לגבאי לזבוני לארעא לכרגא, אלא אפומא דבי דינא עכ"ל. הרי דעיקר החילוק בין טסקא לכרגא הוא דא"צ לגבותו בבי דינא דאינו כמשועבד על חוב אחר, דכיון דצריך לשלם המס משום שיש להמלך חלק בהקרקע, ע"כ כשאינו פורע, ממילא נוטל המלך חלקו בקרקע שהוא שלו.

ועיין בשו"ע הרב (הלכות גזלה ואבידה סעיף ט"ו) וז"ל ועוד שהמלך מוחזק הוא במה שמגיע לו מעבדיו וכו' לפיכך כל הסחורה שמגיע ממנה המכס וכו' וכאילו הוא ברשותו ממש, כיון שהוא בארצו וכו' והמבריחה גוזל מנת המלך שבה מרשות המלך, עכ"ל. וזהו כדברי היד רמ"ה דאינו כשעבוד על חוב אחר, אלא יש לו חלק באותו הדבר עצמו, ואינו כהפקעת הלוואתו, אלא גזילה ממש.

ובאמת בדברי היד רמ"ה מבואר דלא היו רגילים ליקח מן הקרקע יותר מן שיעור המס הקצוב, ואפ"ה ס"ל דאית להמלך בגופו של קרקע, וז"ל (שם בד"ה אמר ר' אשי) דכיון דאית ליה לשליחא דמלכא לזביניה מיניה כשיעור טסקא דמלכא מקמי דליתבעה למרה, כולה ראוי הוא, דכל פורתא ופורתא הוי חזי לזבוניה לטסקא, ואיכא למימר דהיא ניהו מזדבן עכ"ל. הרי דאף שאין לוקחין יותר מן שיעור הקצוב, אינו מגרע, דמ"מ עצם הקרקע שייך להמלך. [ומה שכתבו התוס' דנוטל כל הקרקע אינו אלא לראיה דהקרקע הוא של המלך, ועוד אפשר לומר דאין כוונת התוס' דבאמת נוטל המלך יותר משיעור המס, ולא כתבו אלא דקרקע אלף זוז משועבד לדבר מועט, ומשו"ה א"צ שומא דהרי אפשר לו לימכר כל הקרקע בעד השעבוד, אבל יתכן דמעות המכירה הנשאר יותר משיעור המס הוא מחזירו להבעה"ב, ומ"מ הוא מוחזק בכל הקרקע, אחר דאפשר למכרו כולו, וא"צ שומא בתחילה, כן נלע"ד לומר כדי להשוות דברי התוס' עם דברי הרמ"ה.]

ונראה דאף בגוונא דהיד רמ"ה כל הקרקע באמת שייך להמלך ולא שיעור המס לבד, דהרי ביד המלך להרבות ולהמעיט שיעור המס, כדמוכח שם מהא דאמר ר' אשי פרדכתא מסייע מתא וכו' עיי”ש. ואם נימא דיש לו בהקרקע רק שיעור המס, איך יכול להוסיף עליו יותר ממה שיש לו בהקרקע, אע"כ דכל הקרקע שייך להמלך, ומש"כ הרמ”ה דכל פורתא ופורתא הוי ראוי משום דאיכא למימר האי ניהו מזדבן, משמע דבלא זה לא הוי ראוי, היינו משום דאי היה ודאי שהמלך לא יקח חלק זה, הוי ככבר יהיב טסקא על חלק זה והוי מוחזק. ואמנם אף אם נימא בכוונת הרמ”ה דרק סכום מס הקצוב שייך להמלך בהקרקע, מ"מ מהני לשכור לענין שבת מן המלך את רשותם, דהוי כשני שותפים דמהני לשכור מאחד מן השותפים, כמו שביאר היטב בתשובת אבקת רוכל סימן מ"ז שהבאתי.

ועלה בידינו, דלא מגרע כלל מה שהמלך אינו נוטל יותר מן סכום המס, ומסתמא גם בזמן הדברי חיים והשו"מ והנשמת חיים לא היה המלך נוטל יותר מן מס המשתעבד, ואפילו הכי כתבו דגם בזמה"ז שייך הא דארעא לטסקא משתעבד מהטעמים שביארנו.

No comments:

HALACHAH

Primer on Hilchos Reshuyos and Eruvin

Where We May Carry on Shabbos I
What Is a Reshus HaYachid I
What Is a Tzuras HaPesach I
What Is a Reshus HaRabbim I, II

GENERAL HALACHAH

Key Points Regarding the Permissibility of an Eruv in Brooklyn I
Why Brooklyn Is Not a Reshus HaRabbim Part: I, IIa, IIb, III
Why Construct an Eruv? I
The Chazon Ish on Carrying I
Eruvin: Whose Obligation I
The Obligation of Eruvin I
Does Anyone Have a Right to Override a Mitzvah d’Rabbanan? I
Can the Minority Compel the Majority to Establish an Eruv? I
Various Issues Regarding Eruvin Part: Ia, Ib, Ic, II, III, IV, V, VI
Delasos – Me’d’Oraysa or Me’d’rabbanan Part: I
Halachah K’Divrei Hameikil B'Eruvin Part: I, II
A Rambam Eruv in Brooklyn? I
According to the Mishnah Berurah, May a Baal Nefesh Carry in an Eruv of Tzuras HaPesachim? Part: I, II
Kuntres Kaneh VeKinamon: Carrying and the Baal Nefesh I
The Achiezer Explained Part: I, II
Is a Street Intersected by a Roofed Area Considered Mefulash? I
Are City Streets Considered 16 Amos Wide? I
Carrying a Lulav or a Shofar for a Woman or a Child on Yom Tov I

Mechitzos

The Shulchan Aruch Explained I
Like Whom Does the Rif Pasken – like Rav Yehudah or the Chachamim? I
Pirtzos, Biblical or Rabbinical proscription? I
The Overwhelming Majority of Achronim Maintain Lo Asu Rabbim U’Mevatlei Mechitzta I
The Overwhelming Majority of Rishonim Maintain Lo Asu Rabbim U’Mevatlei Mechitzta I
The Brilliant Chiddush of the Chazon Ish I
Houses as Mechitzos: Exclusive to the Chazon Ish? I

Mefulash

Mefulash According to Most Poskim I
Mefulash According to the Shulchan Aruch I

Shishim Ribo

Are a Vehicle’s Occupants Included in the Shishim Ribo? I
The Requirement of Shishim Ribo: Is It Conditional on a City? I
Shishim Ribo According to the Achronim: A Daily Requirement or Not I
Are There Rishonim Who Require a Daily Shishim Ribo? I
Rashi and the Criterion of Shishim Ribo: Conditional on a Street or a City? I
The Overwhelming Majority of Achronim Maintain That the Shishim Ribo Has to Traverse the Street Itself I
Shishim Ribo According to the Shulchan Aruch I
The Overwhelming Majority of Rishonim Maintain that Shishim Ribo is a Criterion of a Reshus Harabbim I
The Reprinting of the Berlin Edition of the Behag I
Shishim Ribo – A Mystery Solved Part: I, II
Birur HaShitos ─ Regarding Shishim Ribo Part: I, II, III, IV, V, VI, VII, VIII, IX, X, XI

Sechiras Reshus

Sechiras Reshus for Contemporary City Eruvin Part: I, II, III, IV, V, VI, VII, VIII, IX, X, XI, XII, XIII
Sechiras Reshus According to the Rivash Part: I, II, III, IV, V, VI, VII, VIII

Hilchos Eruvin According to Rav Moshe Feinstein zt"l

Key Points Regarding the Permissibility of an Eruv in Brooklyn According to Rav Moshe Feinstein zt”l I
The Permissibility of a Brooklyn Eruv According to Rav Moshe Feinstein zt”l Part: I, II, III, IVa, IVb, IVc
Rav Moshe Feinstein Zt”l: A New Discovery, Part: I, II
Rav Moshe Feinstein zt”l: The Need For Eruvin I
Kol Koreis Versus Rav Moshe Feinstein Zt”l’s Teshuvos I
Is There a Requirement of Delasos According to Rav Moshe Feinstein zt”l I
Does Rav Moshe Feinstein zt”l Require a Daily Shishim Ribo? I
Does the Eruv Encompass Shishim Ribo? I
Three Million: More or Less? I
Shishim Ribo According to Hagaon Rav Moshe Feinstein zt”l Part: I, II
Brooklyn and Queens: Same or Different? I
Yerushalayim of Old and Brooklyn: A Common Thread? I

HISTORY

History of City Eruvin: Intro
The Eruv in Krakow Part: I, II, III, IV
The Eruv in St. Louis Part: I, II, III, IV, V, VI, VII, VIII, IX
Historical Overview of City Eruvin I
Why is Eruvin Different From Any Other Issue that it Elicits Such a Visceral Response? Part: I, II
The Hundredth-Year Anniversary of the First Eruv in New York 1905-2005 I
The Earliest Reference to Carrying on Shabbos in New York City I
The Kol Korei of the Chemdas Shlomo I
An Eruv in Karlin? I
Meoz U’Mekedem – Exploring the Historical Roots of the Machlokas Regarding Eruvin Part: I, II, III, IV, V, VI, VII, VIII, IX, X, XI, XII, XIII, XIV, XV
Eruvin in Pre-War Europe: An Eyewitness Account I
A Purim Line From the Past I
The Truth About Warsaw Part: I, II, III, IV

COMMENTARY

Eruv = Tzuras Hapesach I
Specious Arguments Made in the Name of the Mishnah Berurah I
Would the Chazon Ish Have Utilized His Chiddush to Allow an Eruv L’chatchilah? I
Rav Eliyahu Henkin zt”l and an Eruv in New York City Part: I, II
Rav Henkin’s Final Opinion on the Manhattan Eruv Part: I, II, III, IV, V
Rav Aharon Kotler zt”l and City Eruvin Part: I
A Startling Discovery I, II
Fiction As Fact? I
Hagaon Rav Moshe Feinstein zt”l’s Reluctance to Pasken Against the Establishment of an Eruv I
Specious Arguments Made in the Name of Rav Moshe Feinstein zt”l Against an Eruv in Brooklyn: Part: I, II
Would Rav Moshe Feinstein zt”l Allow an Eruv for the Lower East Side of Manhattan? I
Rav Moshe zt"l and the Walking Stick I
HaRav Dovid Feinstein Shlita and the Flatbush Eruv Controversy I
Rabbi Ruven Feinstein on His Father’s Shitos in Eruvin I
The Truth About the Satmar Rebbe and a Williamsburg Eruv Part: I
The Truth About Rav Yonasan Stief zt”l and a Eruv in New York City I
The Truth About Rav Chaim Michoel Dov Weissmandel zt”l and a Eruv in New York City Part: I, II
In His Own Words: HaRav Wosner Shlita Clarifies His Position on Eruvin I
Harav Yechezkel Besser zt”l: I
Things You Have Always Wanted to Know About the Flatbush Eruv (But Were Never Told) Part: I, II, III, IV, V, VI, VII, VIII, IX, X, XI, XII, XIII
The 1981 Boro Park Kol Korei Exposed I
The 1979 Flatbush Kol Korei Exposed Part: I, II
In Light of New Evidence: Revisiting Brooklyn’s Kol Koreis I
Questions and Answers Regarding the Flatbush Eruv Part: I, II, III
A Call to End the Double Standard I
Such is the “Matzav” I
Rebuttal to the Laws of an Eruv Part: I, II, III, IV, V, VI, VII, VIII, IX, X, XI, XII, XIII, XIV, XV, XVI, XVII, XVIII, XIX, XX, XXI, XXII, XXIII, XXIV, XXV, XXVI, XXVII, XXVIII, XXIX, XXX, XXXI, XXXII, XXXIII
Rebuttal to the Laws of an Eruv - Hebrew Section Part: I, II, III, IV, V, VI, VII, VIII, IX
The Truth Regarding Rt. 9 and an Eruv in Lakewood: I, II, III, IV, V, VI
Lakewood Eruvin: The Truth Part: I, II, III, IV, V, VI, VII, VIII, IX, X, XI, XII, XIII
Punch “Lines”: An Eruv Comedy I
Arichas Shulchan HaLevi: Rejoinder to HaGaon HaRav Belsky Shlita, Part: I, II, III, IV, V, VI
My Response to the Responsa – Shulchan Halevi Part: I, II
A Question and Answer Shiur From HaRav HaGaon Rav Yisroel Belsky Shlita I
Gezeiros and More: HaRav Shlomo Pearl Shlita on the Brooklyn and Queens Eruvin, Part: I, II, III, IV
Misconceptions in the Los Angeles Eruv Guidebook Part: I, II, III, IV
Commentary on Eruvin Shiurim by Rabbi Shraga Kallus, Part: I, II, III, IVa, IVb, IVc, V Series 2, Part: I, II, III, IV, V, VI, VII, VIIIa, VIIIb
A Critical Analysis of the Bais Va’ad L’Chachamim Part: I, II, III, IV, V, VI, VII, VIII, IX
A Critical Analysis of Rav Yisroel Hirsch’s Critique of Eruvin in Brooklyn Part: I, II, III, IV, V, VI, VII
The Flatbush/Williamsburg Eruv Imbroglio Continues I
The Williamsburg Eruv Imbroglio Continues I
The Williamsburg Eruv: Eruvin and Politics I
A Letter to the Editor I
The Washington Heights Eruv Controversy I
The Opinion of the Chacham Tzvi, the Bais Ephraim, and the Mahari Asad Regarding London I
The Opinion of the Ohel Yaakov Regarding London I
A The Truth Regarding the Stamford Hill Eruv Part: I, II, III
A Critical Analysis of the London Anti-Eruv Kuntres Part: I, II, III, IV, V, VI, VII
The Stamford Hill Eruv Imbroglio Continues Part: I, II, III, IV
The Eruv HaMehudar in NW London I
The Jewish Tribune’s Argument Against the NW London Eruv Part: I, II, III
An Open Letter From HaRav Kimchi Shlita I
The Case of the Missing Missive I
My Answer to Some Critique I
The Case of the Vanishing Comment I

ERUVIN IN THE NEWS

New York City I
East Coast I
New York, NY I, II, III, IV, V, VI
Williamsburg I
Sunnyside, Queens I, II
Queens, NY I, II, III, IV
Far Rockaway/Lawrence, NY I, II
Westhampton Beach, NY I, II, III, IV, V, VI, VII, VIII, IX, X, XI, XII, XIII, XIV, XV, XVI, XVII, XVIII, XIX, XX, XXI, XXII, XXIII, XXIV, XXV, XXVI
Cornell University, NY I
Woodridge, NY I, II
Swan Lake, NY I
Travel Advisory I
NW London I, II, III
Stamford Hill, London I
Mill Hill, London I, II, III, IV, V
Edgware, London I, II, III, IV
Hampstead, London I, II
Borehamwood, London I, II, III, IV, V, VI, VII, VIII, IX, X, XI, XII
Stanmore, London I, II, III, IV, V
Brondesbury Park, London I
Pinner, London I
Woodside Park, London I
Manchester,England I, II, III
Saint Brice, France I
Eretz Yisroel I, II, III
Jerusalem I, II, III, IV, V, VI, VII, VIII, IX, X
Kiryat Yovel, Jerusalem I, II, III
Sdei Eliezer, Upper Galilee I
Montreal, Canada I
Westmount, Quebec I
Amsterdam I
Vienna I
St Ives, Australia I, II, III, IV, V, VI, VII
Tanzania I
Johannesburg, South Africa I
Philadelphia, PA I
Center City, PA I
Somerton, PA I
Wynnewood, PA I, II, III
Lancaster, PA I
Buffalo Grove, IL I
Lynn, MA I, II
Baltimore, MD I
Potomac, MD I
Owings Mills, MD I
New Haven, CT I, II, III, IV, V, VI
Denver, CO I
Boulder, CO I, II, III
San Francisco, CA I
Palo Alto, CA I, II, III
Oak Park, CA I, II, III, IV, V, VI
Agoura Hills, CA I
Westlake Village, CA I
La Jolla, CA I, II
Venice Beach, CA I, II, III, IV, V, VI,VII
Los Angeles, CA I, II, III
Sacramento, CA I
Berkeley, CA I, II
Lakewood, NJ I
Tenafly, NJ I, II
Cresskill, NJ I
Marlboro, NJ I, II
Rutherford, NJ I, II
Manalapan, NJ I
South Orange, NJ I, II
Portland, OR I
Dallas, TX I, II, III
Plano, TX I
Boynton Beach, FL I, II, III

Eruv Online

Wednesday, May 10, 2006

Part 3: Sechiras Reshus For Contemporary City Eruvin

No comments:

PART 3: THE TRUTH REGARDING THE STAMFORD HILL ERUV

Search This Blog