Eruv Online: Part 6: Sechiras Reshus According to the Rivash

Wednesday, February 25, 2009

Part 6: Sechiras Reshus According to the Rivash

עיר שיש אנשים שמחמירים על איזה שיטות אם המקילים יכולים לערב עמם

בחכמת הלב פרק ז' אות י"ג הביא ירושלמי עירובין דף ד' עמוד א' דנחלקו ר"ל ור"י, במבוי עקום אם תורתו כמפולש או כסתום, ואיתא שם דר"ל טלטל שם ר"י לא טלטל שם, ומקשה שם אין תימר לא טלטל יואסר לבני המבוי, ר' יוחנן ביטל רשותו. והקשה החכמת הלב מ"ט הוצרך לבטל למה לא רצה לערב, ואף שהוא החמיר על עצמו מ"מ היה יכול לערב לצרכם. והעלה החכמת הלב דכיון דלר' יוחנן היה אסור לטלטל שם מחמת איסור כרמלית, ממילא א"א לטלטל את העירוב לביתו, ומשו"ה בטל העירוב, וע"כ הוצרך לבטל, ועפי"ז העלה דמקום שדרים ספרדים ואשכנזים, ויש שם עירוב שהוא פלוגתא בין הב"י והרמ"א, א"כ כיון דהספרדים אסורין לטלטל והם אסורין לטלטל הפת לרשותם בטל העירוב אף להאשכנזים זת"ד.

ודבריו אלו בטלים ומבוטלים, דהרי קי"ל דלא גזרו על שבות בביהשמ"ש, א"כ בביהשמ"ש הרי היו יכולין לטלטל העירוב כמ"ש האבעו"ז סימן שס"ה. ואף שכתב שם דבדבר שהוא איסור מחמת עירוב אסור בביהשמ"ש, כבר דחה דבריו הבית מאיר. ובאמת אף במקום שיש מחמירין מחמת דין דאורייתא ליכא שום חששא, שהרי הנודע ביהודה מהדו"ת סימן מ' חלק על האבן העוזר, וכתב דמה שצריך פתח בין חצר לחצר ושלא יפסיק כרמלית אינו כדי שיוכלו להוליך הפת, אלא משום דצריך לחשוב כאילו כל החצירות מיוחדים לאותו בית, וכיון שכרמלית מפסיק לא חשוב כרשות אחד. וכן כתב הט"ז סימן שס"ו ס"ק ג', וכן כתב החזו"א סימן ל"ב ס"ק ל"ה דליכא דין כזה שיהא צריך להוליך עירובו, אלא העיקר שלא יהא מפסיק רשות האיסור, ותימא על החכמת הלב שלמד מדברי החזו"א היפך מדבריו, וכ"כ הב"מ דא"צ להביא את העירוב דרך הפתח וסגי במה שמוליכן את העירוב למעלה מעשרה או דרך חורין. [מה שכתב רש"י סוף פרק הדר דלא קנו עירוב משום שא"א להביא עירובן, היינו משום דשם צריך שיעשה בית שער ע"י הולכת העירוב, וכיון שא"א להוליך העירוב לא נעשה בית שער, וממילא מפסיק מקום האסור בין מקום העירוב לשאר הבתים] א"כ ודאי אף במקום שיש מחמירין ואין מטלטלין, שפיר מהני העירוב להמתירין, כיון דלדעת המתירין הוא רשות אחד ואין מפסיק ביניהם שום רשות איסור, שפיר הוי עירוב טוב אף שאין המחמירין יכולין להוליך את העירוב.

ומה שהוכיח את דינו מן הירושלמי למה לא עירב ר' יוחנן והוצרך לבטל, אין בזה ריח קושיא, דהלא כל צורך העירוב הוא כדי שיוכלו שניהם לטלטל, אבל שם כיון דר' יוחנן החזיקו לכרמלית, ולא היה לו שום צורך לטלטל שם, א"כ למה לו לעשות עירוב וליתן פת בחנם, כיון דסגי בביטול כדי שאחרים יוכלו לטלטל, והוא אינו מפסיד מידי בביטולו, כיון דבלא"ה לא היה מטלטל שם.

בענין השכירות בזמנינו

בספר חכמת הלב בעמק החכמה סימן י"ג העלה כמה חששות על השכירות בזמנינו, ואף שכבוד המחבר יקר בעיני, וניכר בו גודל יגיעתו, מ"מ למען המצוה היקרה של עירובין שמבואר בדברי הפוסקים גודל החיוב להשתדל בזה, וגם כדי שלא תהא האמת נעדרת, מוכרח אני לבאר שכל דבריו אין בהם ממש, הבנויים על יסודות שכתב בשאר סימנים בספרו, אבל אחרי שכל דבריו שם אין בהם ממש, א"כ בנפול יסודותיו נתמוטטו כל בנייניו.

באות ב' כתב דמה שמהני לסלק מן הבתים בשעת מלחמה לא מהני, משום דדין יכול לסלקו לא מהני, אלא אם הבית הוא שלו אלא שהשכירו לאחר, אבל בנידון דידן הבתים הוא של התושבים, ומה שאפשר לסלקם מחמת דינא דמלכותא לא מהני, וכתב שכבר ביאר כן בחכמת הלב פ"ו סעיף כ"ח. ובמחילת כבודו נעלם ממנו שבתשובת אבקת רוכל למרן הב"י סימן מ"ז מבואר להיפך, דאף אם הבתים הם של התושבים, מ"מ אם המלך יכול לסלקם מחמת דינא דמלכותא מהני השכירות ממנו. ואעתיק לשונו, ועוד אומר לך טענה חזקה לכשנקנה רשות מן המלך, אילו הונח שלא לקחם המלך או שלקחם ונתנם במתנה גמורה [להתושבים] וגם אילו הונח שלא יועיל רשות להשתמש, אלא צריך שיהיה למלך רשות לסלקם, אפ"ה יוכל לקנות רשות מן המלך, והטעם שהמלך יוכל לקחת הבתים בשעת מלחמה ולסלק לבעלי הבתים ולהשאיל להם בתים בצד אחר מן העיר, וכמו שבעינינו ראינו שכל מלך סותר הבתים שאצל החומה וכו' וזהו דינא דמלכותא ואינו גזל, וכתב שם אח"כ דבודאי שלא בשעת מלחמה הוי גזל אם יוציאם מבתיהם שלא לצורך המלחמה, אבל להציל את העיר מן הצרים אותם עד שילכו הצוררים דין גמור הוא לקחת הבתים ולסלקם מהם, עכ"ל.

וכן מבואר בתשובת מהרי"ט סימן צ"ד וז"ל, שידוע שהמלך יש לו רשות וממשלה בכל הדרכים, וכן בדין ששנינו ופורץ לעשות לו דרך ואין ממחה בידו, ודרך המלך אין לו שיעור אפי' במלכי ישראל. וכן מבואר בתשובת שו"מ מהדורה ב' חלק ב' סימן ס"ב עי"ש.

מבואר מזה סתירת דברי העמק החכמה, ומהני יכול לסלקם אף שהבתים אינו שלו, אלא שמסלקם מצד דינא דמלכותא, וכן בדרכים ופשוט. וכל הסבריו בפרק ו' שביאר בדרכי שלום אות ק"ו יש לדחות בקל ואין להאריך בזה אחר שדבריו בדויים ונסתרים.

ומה שדייק בספרו פרק ו' מהא דכתב הב"י סימן שצ"א על דברי הר"מ, שלא מיירי משר שהבתים שלו ויכול לסלקם. משמע מזה דלא מהני יכול לסלקם אלא כשהבתים שלו, ז"א דהרי מיירי הב"י שלא בשעת מלחמה ואז באמת הוי גזל ואינו יכול לסלק, אלא אם הבתים שלו. ומצד שעת מלחמה הרי כתב אח"כ דמהני מטעם הנחת כלים לבד, וכן הרמ"א שהביא דברי הריב"ש, דהדרכים הוא של האדון ויכול לסלקם, הוא משום דאם אינו של האדון מאין יהיה לו הכח לסלקם והוי גזל, ואף שכתב מהרי"ט שמלך פורץ גדר מ"מ הרמ"א לא מיירי מהמלך של המדינה, אלא מאדון העיר, והוא אין לו הכח לסלק אלא כשהדרך שלו ופשוט. אבל במלך דאיכא דינא דמלכותא, ודאי מהני יכול לסלקו אף שאינו שלו.

שוב כתב העמק חכמה דאף אם הממשלה יכולה להשתמש בבתים לאחר ההפקעה לא מהני, כיון דבשעה שמשתמשים שם הבעה"ב מסולק משם, וע"כ לא הוי שו"ל כיון שאין לו שייכות לדיורי הבעה"ב, ודבריו נסתרים משו"ת נפש חיה סימן ל' שכתב להיפך מדבריו, שכתב דבכל יכול לסלקו מהני גם מטעם הנחת כלים דאחר שמסלקו משם הרי יכול להניח שם כלים עי"ש. ומה שכתב שדומה לשו"ל שיחדו לו מקום והבעה"ב אינו יכול להשתמש שם דלא נחשב כשו"ל, דבריו תמיהין מאד, דדוקא שם שיחדו לו מקום ואין לו תפיסה בכל הבית, בזה צריך שעכ"פ שבעה"ב יוכל להשתמש בחלקו או לסלקו משם, אבל אם יש לו תפיסה בכל הבית ודאי הוי שו"ל אף שבעה"ב אינו יכול להשתמש שם.

שוב כתב באות ג' דאף אם יש בסמכותם לצאת למלחמה בכל עת, מ"מ אין להם היכולת שיתהוה הצורך להזדקק לכל אחד מבתי הגוים או כל אחד מהרחובות. ולדבריו אם יש בעיר אלף בתים ואין בעיר רק מאה אנשי חיל לא יוכלו לשכור מן האדון, כיון שאין לו צורך בכל הבתים. וזה דבר בטל, שכבר ביאר הב"י גבי השאלת מקום, דכיון שיכול ליטול הכלים מן החצר ולהניחו בבית, יש לו תפיסה בכל הרשות, ה"נ הרי יכולים להחליף מקומם מבית לבית, וכן מוכח מדברי המאירי דף מ"ב גבי ספינה דמהני מה שיכול לסלקם מחדר לחדר, אף שאינו מסלקם מכל החדרים.

וכן נסתרים דבריו מדברי האבקת רוכל שהבאתי, שכתב דמהני כיון שלצורך המלחמה להבריח הצוררים יכול לקחת הבתים, וודאי שאין באפשרותו לגרום הצורך לגרש האויב דוקא ע"י בית זה, מ"מ כיון שיש היכי תמצי שיכול לסלקם הוי ברשותו לענין שיכול להשכירו.

שוב כתב שכדי לצאת למלחמה צריך החלטה של כל הקבינט, נמצא שלכל שר בפנ"ע אין הסמכות לצאת למלחמה, א"כ אין שום שר שיש לו סמכות בלעדית זת"ד. וז"א שכל שר שעובד להמדינה הוי כשו"ל של כל הקבינט, וכמו שרשות של שותפים מהני שכירות משו"ל שלהם, אף שאין לשותף אחד בלבד הבעלות מ"מ השו"ל שהוא משניהם ודאי מהני, א"כ הכא כל הקבינט הוי כשותפים בכל הבתים, כיון שבהסכמת כולם יכולים לצאת למלחמה, והשר הוי כשו"ל של כל הקבינט. ומה שכתב הב"י דלא מהני לשכור מהשר כשכל צרכי העיר נעשים ע"פ יועצי המדינה, דוקא שם דהשר לא היה שו"ל לאותם שרי המדינה, אלא היה מקבל מסים ושופט משפטיהם מחמת ששררתו על בני המדינה, אבל בזמנינו שכל השרים הם עובדים להמדינה ומקבלים פרס, א"כ שרי המדינה ויועציו שהם שותפים על הבתים מאחר שיכולים לצאת למלחמה א"כ כל שרי המדינה הם שו"ל שלהם, והוי כגזבר המלך שמבואר בדברי הרמ"א סעיף י"ד שיכולים לשכור ממנו. וכ"כ בתשובת זרע אמת ח"ג לסימן שפ"ב דבאופן דשר העיר ממונה על צרכי בני העיר מהני לשכור מן השר, אף שאין יכול לצאת למלחמה אלא ברשותם של בני העיר מ"מ השר נחשב כשו"ל של כל בני העיר א"כ יכול לשכור בשליחותם עי"ש.

שוב מצאתי שכבר נתעורר חשש כזה בשו"ת שנות חיים להגאון מהר"ש קלוגר ז"ל סימן י"ג דבזמנו שחיל המלך אין יכולין לשכור דירה לנפשם בלתי צירוף דעת הדאמינע, וכן להיפך הדאמינע אין לו כח להעמיד חיל כ"א בדעת שרי המלך וגדוליו ממי לשכור. והשיב דיש ללמוד מתורתו של מהרי"ט וכו' וה"נ כאן הדאמינע רגיל לעשות עבודתו של המלך ופקודת המלך באה אליו, א"כ יכול להעמיד חיל מטעם המלך אם המלך יצוה לו, וכן להיפך יכול לשכור משר החיל, כיון שאם המלך יצוה לו יהיה לו כח להעמיד חיל ואף שאין לו עתה שום כח עי"ש וזה ממש כנידון דידן.

No comments:

HALACHAH

Primer on Hilchos Reshuyos and Eruvin

Where We May Carry on Shabbos I
What Is a Reshus HaYachid I
What Is a Tzuras HaPesach I
What Is a Reshus HaRabbim I, II

GENERAL HALACHAH

Key Points Regarding the Permissibility of an Eruv in Brooklyn I
Why Brooklyn Is Not a Reshus HaRabbim Part: I, IIa, IIb, III
Why Construct an Eruv? I
The Chazon Ish on Carrying I
Eruvin: Whose Obligation I
The Obligation of Eruvin I
Does Anyone Have a Right to Override a Mitzvah d’Rabbanan? I
Can the Minority Compel the Majority to Establish an Eruv? I
Various Issues Regarding Eruvin Part: Ia, Ib, Ic, II, III, IV, V, VI
Delasos – Me’d’Oraysa or Me’d’rabbanan Part: I
Halachah K’Divrei Hameikil B'Eruvin Part: I, II
A Rambam Eruv in Brooklyn? I
According to the Mishnah Berurah, May a Baal Nefesh Carry in an Eruv of Tzuras HaPesachim? Part: I, II
Kuntres Kaneh VeKinamon: Carrying and the Baal Nefesh I
The Achiezer Explained Part: I, II
Is a Street Intersected by a Roofed Area Considered Mefulash? I
Are City Streets Considered 16 Amos Wide? I
Carrying a Lulav or a Shofar for a Woman or a Child on Yom Tov I

Mechitzos

The Shulchan Aruch Explained I
Like Whom Does the Rif Pasken – like Rav Yehudah or the Chachamim? I
Pirtzos, Biblical or Rabbinical proscription? I
The Overwhelming Majority of Achronim Maintain Lo Asu Rabbim U’Mevatlei Mechitzta I
The Overwhelming Majority of Rishonim Maintain Lo Asu Rabbim U’Mevatlei Mechitzta I
The Brilliant Chiddush of the Chazon Ish I
Houses as Mechitzos: Exclusive to the Chazon Ish? I

Mefulash

Mefulash According to Most Poskim I
Mefulash According to the Shulchan Aruch I

Shishim Ribo

Are a Vehicle’s Occupants Included in the Shishim Ribo? I
The Requirement of Shishim Ribo: Is It Conditional on a City? I
Shishim Ribo According to the Achronim: A Daily Requirement or Not I
Are There Rishonim Who Require a Daily Shishim Ribo? I
Rashi and the Criterion of Shishim Ribo: Conditional on a Street or a City? I
The Overwhelming Majority of Achronim Maintain That the Shishim Ribo Has to Traverse the Street Itself I
Shishim Ribo According to the Shulchan Aruch I
The Overwhelming Majority of Rishonim Maintain that Shishim Ribo is a Criterion of a Reshus Harabbim I
The Reprinting of the Berlin Edition of the Behag I
Shishim Ribo – A Mystery Solved Part: I, II
Birur HaShitos ─ Regarding Shishim Ribo Part: I, II, III, IV, V, VI, VII, VIII, IX, X, XI

Sechiras Reshus

Sechiras Reshus for Contemporary City Eruvin Part: I, II, III, IV, V, VI, VII, VIII, IX, X, XI, XII, XIII
Sechiras Reshus According to the Rivash Part: I, II, III, IV, V, VI, VII, VIII

Hilchos Eruvin According to Rav Moshe Feinstein zt"l

Key Points Regarding the Permissibility of an Eruv in Brooklyn According to Rav Moshe Feinstein zt”l I
The Permissibility of a Brooklyn Eruv According to Rav Moshe Feinstein zt”l Part: I, II, III, IVa, IVb, IVc
Rav Moshe Feinstein Zt”l: A New Discovery, Part: I, II
Rav Moshe Feinstein zt”l: The Need For Eruvin I
Kol Koreis Versus Rav Moshe Feinstein Zt”l’s Teshuvos I
Is There a Requirement of Delasos According to Rav Moshe Feinstein zt”l I
Does Rav Moshe Feinstein zt”l Require a Daily Shishim Ribo? I
Does the Eruv Encompass Shishim Ribo? I
Three Million: More or Less? I
Shishim Ribo According to Hagaon Rav Moshe Feinstein zt”l Part: I, II
Brooklyn and Queens: Same or Different? I
Yerushalayim of Old and Brooklyn: A Common Thread? I

HISTORY

History of City Eruvin: Intro
The Eruv in Krakow Part: I, II, III, IV
The Eruv in St. Louis Part: I, II, III, IV, V, VI, VII, VIII, IX
Historical Overview of City Eruvin I
Why is Eruvin Different From Any Other Issue that it Elicits Such a Visceral Response? Part: I, II
The Hundredth-Year Anniversary of the First Eruv in New York 1905-2005 I
The Earliest Reference to Carrying on Shabbos in New York City I
The Kol Korei of the Chemdas Shlomo I
An Eruv in Karlin? I
Meoz U’Mekedem – Exploring the Historical Roots of the Machlokas Regarding Eruvin Part: I, II, III, IV, V, VI, VII, VIII, IX, X, XI, XII, XIII, XIV, XV
Eruvin in Pre-War Europe: An Eyewitness Account I
A Purim Line From the Past I
The Truth About Warsaw Part: I, II, III, IV

COMMENTARY

Eruv = Tzuras Hapesach I
Specious Arguments Made in the Name of the Mishnah Berurah I
Would the Chazon Ish Have Utilized His Chiddush to Allow an Eruv L’chatchilah? I
Rav Eliyahu Henkin zt”l and an Eruv in New York City Part: I, II
Rav Henkin’s Final Opinion on the Manhattan Eruv Part: I, II, III, IV, V
Rav Aharon Kotler zt”l and City Eruvin Part: I
A Startling Discovery I, II
Fiction As Fact? I
Hagaon Rav Moshe Feinstein zt”l’s Reluctance to Pasken Against the Establishment of an Eruv I
Specious Arguments Made in the Name of Rav Moshe Feinstein zt”l Against an Eruv in Brooklyn: Part: I, II
Would Rav Moshe Feinstein zt”l Allow an Eruv for the Lower East Side of Manhattan? I
Rav Moshe zt"l and the Walking Stick I
HaRav Dovid Feinstein Shlita and the Flatbush Eruv Controversy I
Rabbi Ruven Feinstein on His Father’s Shitos in Eruvin I
The Truth About the Satmar Rebbe and a Williamsburg Eruv Part: I
The Truth About Rav Yonasan Stief zt”l and a Eruv in New York City I
The Truth About Rav Chaim Michoel Dov Weissmandel zt”l and a Eruv in New York City Part: I, II
In His Own Words: HaRav Wosner Shlita Clarifies His Position on Eruvin I
Harav Yechezkel Besser zt”l: I
Things You Have Always Wanted to Know About the Flatbush Eruv (But Were Never Told) Part: I, II, III, IV, V, VI, VII, VIII, IX, X, XI, XII, XIII
The 1981 Boro Park Kol Korei Exposed I
The 1979 Flatbush Kol Korei Exposed Part: I, II
In Light of New Evidence: Revisiting Brooklyn’s Kol Koreis I
Questions and Answers Regarding the Flatbush Eruv Part: I, II, III
A Call to End the Double Standard I
Such is the “Matzav” I
Rebuttal to the Laws of an Eruv Part: I, II, III, IV, V, VI, VII, VIII, IX, X, XI, XII, XIII, XIV, XV, XVI, XVII, XVIII, XIX, XX, XXI, XXII, XXIII, XXIV, XXV, XXVI, XXVII, XXVIII, XXIX, XXX, XXXI, XXXII, XXXIII
Rebuttal to the Laws of an Eruv - Hebrew Section Part: I, II, III, IV, V, VI, VII, VIII, IX
The Truth Regarding Rt. 9 and an Eruv in Lakewood: I, II, III, IV, V, VI
Lakewood Eruvin: The Truth Part: I, II, III, IV, V, VI, VII, VIII, IX, X, XI, XII, XIII
Punch “Lines”: An Eruv Comedy I
Arichas Shulchan HaLevi: Rejoinder to HaGaon HaRav Belsky Shlita, Part: I, II, III, IV, V, VI
My Response to the Responsa – Shulchan Halevi Part: I, II
A Question and Answer Shiur From HaRav HaGaon Rav Yisroel Belsky Shlita I
Gezeiros and More: HaRav Shlomo Pearl Shlita on the Brooklyn and Queens Eruvin, Part: I, II, III, IV
Misconceptions in the Los Angeles Eruv Guidebook Part: I, II, III, IV
Commentary on Eruvin Shiurim by Rabbi Shraga Kallus, Part: I, II, III, IVa, IVb, IVc, V Series 2, Part: I, II, III, IV, V, VI, VII, VIIIa, VIIIb
A Critical Analysis of the Bais Va’ad L’Chachamim Part: I, II, III, IV, V, VI, VII, VIII, IX
A Critical Analysis of Rav Yisroel Hirsch’s Critique of Eruvin in Brooklyn Part: I, II, III, IV, V, VI, VII
The Flatbush/Williamsburg Eruv Imbroglio Continues I
The Williamsburg Eruv Imbroglio Continues I
The Williamsburg Eruv: Eruvin and Politics I
A Letter to the Editor I
The Washington Heights Eruv Controversy I
The Opinion of the Chacham Tzvi, the Bais Ephraim, and the Mahari Asad Regarding London I
The Opinion of the Ohel Yaakov Regarding London I
A The Truth Regarding the Stamford Hill Eruv Part: I, II, III
A Critical Analysis of the London Anti-Eruv Kuntres Part: I, II, III, IV, V, VI, VII
The Stamford Hill Eruv Imbroglio Continues Part: I, II, III, IV
The Eruv HaMehudar in NW London I
The Jewish Tribune’s Argument Against the NW London Eruv Part: I, II, III
An Open Letter From HaRav Kimchi Shlita I
The Case of the Missing Missive I
My Answer to Some Critique I
The Case of the Vanishing Comment I

ERUVIN IN THE NEWS

New York City I
East Coast I
New York, NY I, II, III, IV, V, VI
Williamsburg I
Sunnyside, Queens I, II
Queens, NY I, II, III, IV
Far Rockaway/Lawrence, NY I, II
Westhampton Beach, NY I, II, III, IV, V, VI, VII, VIII, IX, X, XI, XII, XIII, XIV, XV, XVI, XVII, XVIII, XIX, XX, XXI, XXII, XXIII, XXIV, XXV, XXVI
Cornell University, NY I
Woodridge, NY I, II
Swan Lake, NY I
Travel Advisory I
NW London I, II, III
Stamford Hill, London I
Mill Hill, London I, II, III, IV, V
Edgware, London I, II, III, IV
Hampstead, London I, II
Borehamwood, London I, II, III, IV, V, VI, VII, VIII, IX, X, XI, XII
Stanmore, London I, II, III, IV, V
Brondesbury Park, London I
Pinner, London I
Woodside Park, London I
Manchester,England I, II, III
Saint Brice, France I
Eretz Yisroel I, II, III
Jerusalem I, II, III, IV, V, VI, VII, VIII, IX, X
Kiryat Yovel, Jerusalem I, II, III
Sdei Eliezer, Upper Galilee I
Montreal, Canada I
Westmount, Quebec I
Amsterdam I
Vienna I
St Ives, Australia I, II, III, IV, V, VI, VII
Tanzania I
Johannesburg, South Africa I
Philadelphia, PA I
Center City, PA I
Somerton, PA I
Wynnewood, PA I, II, III
Lancaster, PA I
Buffalo Grove, IL I
Lynn, MA I, II
Baltimore, MD I
Potomac, MD I
Owings Mills, MD I
New Haven, CT I, II, III, IV, V, VI
Denver, CO I
Boulder, CO I, II, III
San Francisco, CA I
Palo Alto, CA I, II, III
Oak Park, CA I, II, III, IV, V, VI
Agoura Hills, CA I
Westlake Village, CA I
La Jolla, CA I, II
Venice Beach, CA I, II, III, IV, V, VI,VII
Los Angeles, CA I, II, III
Sacramento, CA I
Berkeley, CA I, II
Lakewood, NJ I
Tenafly, NJ I, II
Cresskill, NJ I
Marlboro, NJ I, II
Rutherford, NJ I, II
Manalapan, NJ I
South Orange, NJ I, II
Portland, OR I
Dallas, TX I, II, III
Plano, TX I
Boynton Beach, FL I, II, III

Eruv Online

Wednesday, February 25, 2009

Part 6: Sechiras Reshus According to the Rivash

No comments:

PART 3: THE TRUTH REGARDING THE STAMFORD HILL ERUV

Search This Blog