Saturday, August 28, 2010

Eruvin in the News: Westhampton Beach, NY 13 ― Anti-Orthodox Bias Rears its Ugly Head Yet Again

Westhampton Beach Village Mayor Expects New Eruv Proposal

Updated 8/29/2010 - 5:15 PM

See comment section.

By Will James

A group has taken initial steps to put up a Jewish religious boundary, known as an eruv, that would encircle almost all of Westhampton Beach Village and the hamlet of Quiogue, as well as parts of Quogue Village and the hamlet of Westhampton, according to Westhampton Beach Village Mayor Conrad Teller.

The Westhampton Beach Village Board held a special executive session on Wednesday to discuss the possible eruv, a designated area in which Orthodox Jews would be allowed to push and carry objects on the Sabbath, activities that are normally prohibited on their holy day. In past years, an application by the Hampton Synagogue to create a smaller eruv inside Westhampton Beach sparked a political fire storm in the village. The Hampton Synagogue withdrew its application to the village in May 2008, and has not since reapplied. Read on...

Thursday, August 26, 2010

Houses as Mechitzos: Exclusive to the Chazon Ish?

I am sure that the majority of my readership is familiar with the Chazon Ish’s shita regarding mechitzos habatim [houses] and is also familiar with the allegation that his shita is a chiddush that is not shared by any poskim. However, these assertions are generally incorrect.

To begin with, I would like to clarify that, l’kol hadeios, batim are no different than mechitzos (see for instance: Mabit, 1:48; Magen Avraham, 358:5; Ginas V'radin, klal 3:22; Mayim Rabim, siman 38, and the Bais Ephraim, Teshuvos HaBach HaChadashos, siman 3, p. 258). The only contention is regarding the efficacy of mechitzos habatim when enclosing a reshus harabbim.

I am sure that many of my readers do not realize that there are poskim prior to the Chazon Ish who allowed for mechitzos habatim to enclose an area on three sides that would otherwise be classified as a reshus harabbim. In order to make use of batim as mechitzos, these poskim needed to employ two out of the three fundaments that the Chazon Ish made use of: 1) That we pasken lo asu rabbim u’mevatlei mechitzta. 2) That we maintain pirtzos esser is d’rabbanan. It is important to note that these two fundaments are really not a chiddush but have been accepted as halachah pesukah (see The Overwhelming Majority of Achronim Maintain Lo Asu Rabbim U’Mevatlei Mechitzta and Pirtzos, Biblical or Rabbinical proscription?). [I will soon address the third fundament, which is the Chazon Ish’s chiddush.]

The following poskim maintain that batim are qualified as mechitzos when encompassing a reshus harabbim:

ז"ל הבית אפרים (סימן כ"ו דף ל"ז ע"ב ומ"ט ע"א):

תשובה הנה בנדן הלז יש בזה שני אופנים האחד אם דרך עובר באמצע העיר ממש כזה ב C והשני אם הדרך המפולש הוא מפסיק בסוף הרחוב היינו בין שלשה מחיצות הבתים המקיפות הרחוב ובין המחיצה הרביעית כזה ב ו ... ועתה אלכה ואשובה אל מקומי הראשון לברר שאלתינו והנה באופן הא' שהדרך עובר באמצע העיר נראה ברור דמועיל צורת הפתח כאשר בררתי הדברים כשמלה שאף בשם ד' מחיצות לבד דעת כל הפוסקים כרבנן דלא אתו רבים ומבטלי מחיצתא ומכ"ש בזה שיש כאן מחיצות גמורות וד"מ המקיפים מכל צד דאף דבאמצע המחיצה מזה ומזה בקעי רבים לא מבטלי וכיון דלענין פסי ביראות מהני כה"ג שיש שם ד"מ אף על פי שלא התירו אלא לעולי רגלים היינו שאין שם רק פסין טפח ופרוץ באמצע לגמרי ובזה שיש מחיצות שלימות וגם עושין צורת הפתח במקום בקיעת הרבים הוי רה"י גמור לטלטל בו אף מדרבנן ... ובאופן הב' שהדרך המפולש הוא בסוף הרחוב ויש ג' מחיצות מעב' אחד של הדרך ומחיצה ד' מעב' השני מכל מקום נראה דגם בכה"ג כיון שיש כאן ג' מחיצות שלימות שאין בטלים משום בקיעת הרבים אף שבקיעת הרבים מפסקת בין מחיצות אלו למחיצה שבעב' שכנגדה מכל מקום שוב מועיל בזה צוה"פ ואמרינן פתחא היא ושרי ומכ"ש אם ממחיצה הד' יוצאין גפופין ובליטות כרוחב אמה ויותר ולא גרע מפסי ביראות ועמש"ל מדברי רבינו יהונתן אם בנה לו עמוד מכאן הוי כחצר שיש לו ד"מ כו'.


וז"ל הבית שלמה (סימן נ"א):

אמנם אחת ראיתי להעיר אשר לא עלה ולא יעלה על לב המערער. שכיון שרוצה להעמיד צוה"פ לרוחב הדרך סמוך אל ההרים, א"כ אם הדרך רחב ט"ז אמה י"ל דהוי רה"ר ... ולרה"ר עצמו אינו מועיל צוה"פ כמבואר בשס דף ו' [דצריך דלתות] ... ובשלמא בכל העיירות שדרך המלך הולך באמצע כיון שיש עכ"פ בתים גם בהצדדים שדרך המלך ביניהם א"כ עכ"פ יש שם ד' מחיצות ובכה"ג לרבנן דף כ"ב דקי"ל כוותיהו לא אתי רבים ומבטלי מחיצות, אבל בניד"ד שנראה שאין בתים ... א"כ יש חשש בזה להסוברים דגם עכשיו יש רה"ר. וכבר האריך הרחיב בזה בתשובת בית אפרים. ע"כ מהראוי לעשות לשתי הרוחות עמוד מכאן ועמוד מכאן רחב אמה, וא"כ הוי נמי כשם ד' מחיצות ... ובזה כבר יצאו מחשש זה.


וז"ל הנפש חיה (סימן ל):

דהנ' יש לספק על כל ההיתר צוה"פ הנהוג בינינו כיון דהדרך רחב ט"ז אמה והוי כרה"ר ולא מהני צוה"פ ... וצ"ל דאנו סומכין על דיעה זו דלא הוי רה"ר רק בס' רבוא בוקעין בו. ועוד הטעם דלרבנן כל היכא דאיכא שם ד' מחיצו' היינו דאיכא בכל צד מחיצה לא אמרינן אתי רבים ומבטלי מחיצתא, ומשו"ה מהני לדידן צוה"פ דאיכא שם ד' מחיצות שישנו מחיצה בכל צד ... אך בנ"ד שכבר נבנה בתים ויהי' שם שם ד' מחיצו' ממחיצו' העשיות בידי אדם ושפיר מהני צורת הפתח.

Additionally, there are poskim who argue that batim are sufficient to encompass an area otherwise classified as a reshus harabbim, but for an alternative reason. They maintain that since the streets are lined on two sides by batim, the streets would need to be mefulash m’shaar l’shaar in order to be classified as a reshus harabbim.

The following poskim maintain that batim are sufficient to encompass a reshus harabbim if they break the streets’ requirement of mefulash:

ז"ל השער הזקנים [להגאון בעל שמלת בנימין מהאמבורג] (דף קט"ז):

ומיהו י"ל כדפרש"י בפ"ק דעירובין באין מחיצה ברוחב י"ו אמה הוי רה"ר וביש מחיצה בעי מפולש משער לשער, וכן כתב הטור וש"ע בסי' שמ"ה דשווקים ורחובות בעינן מפולש משער לשער ואם אינו מפולשים אע"ג דאינם מתוקנים בצוה"פ אין כאן רה"ר דאוריי' דמכ"מ יש היקף מחיצות [כוונתו דהפירצות אע"פ שאינו מתוקנות בצוה"פ אינו מבטל שם מחיצה מן העומד] וה"נ איכא מחיצה דבתים משני צדדים א"כ אפילו הוי רחב י"ו אמה מ"מ בזמנינו ליכא מפולש משער לשער כמו שכתבו הפוסקים ואין לו דין רה"ר.


וז"ל הביאור הגר"א (סימן שמה):

ואין לו חומה – זהו סרטיא: ופירש בדמשק אליעזר "דהיא מסלה ואין לה חומה משום צד." ואפי' יש להם חומה – זהו פלטיא: ופירש בדמשק אליעזר "שהיא רחובה של עיר ויש לה חומות משני צדדים, ומשני צדדים מכוונים שערי העיר זה כנגד זה" [כוונתו דבתוך העיר בכל ענין יש לו חומה ע"י הבתים שבשני צדדים, ועל אותן הבתים התנה המחבר שיהא מפולש ומכוון א"כ מבואר דאם יש בתים נגד הפילוש מבטל מינה שם מפולש].

In the same vein, I came across a fascinating teshuvah in Shu”t Rabi Akiva Yosef (from Rav Akiva Yosef Schlesinger) where he says that he had a dream why we are lenient today regarding reshus harabbim:

ז"ל השו"ת רבי עקיבה יוסף (סי' צ"ב):

ע"ד אשר נהגו להקל ברה"ר בזמן הזה, כמו שכ' בשו"ע (או"ח סי' ש"ג סע' ח"י) ובכמה מקומות, משם דבזה"ז ליכא רה"ר דאורייתא, ומצינן כרכים גדולים אשר להם שווקים רחובים, ומהיכי תיתי להקל בספק דאורייתא... אמנם העירוני ע"י כי כל עיר יש בה בתים סביב סביב, לא יגרעו הבתים האלו מן חומה המקפת סביב, וכמו שאמרי' (עירובין ו:) ירושלם אילמלא דלתותיה ננעלות בלילה (ה"נ) חייבין עליה ופרש"י התם דוקא אם הרשות הרבים מפולש מכוון משער אל שער אז צריך נעילה, או ראוי' לנעול, וכן נכפל התם בפרש"י (שם ע"ו ד"ה ר"ה) דוקא במפולש לרה"ר, משא"כ בעיירות שלנו בתוך העיר ליכא פילוש לרה"ר לעולם, כי אם הבתים הולכים סביב סביב במבואות, על כן בתוך העיר לעולם לא נחשב כי אם כמו כרמלית, ועל כן שפיר אמרו בזה"ז ליכא רה"ר דאורייתא, שאין לו מציאות אם לא לחוץ לעיר בצידיה...

Furthermore, I would also add the Mayim Rabim to the list of poskim who allow batim to encompass a reshus harabbim if they break the streets’ requirement of mefulash. However, even though in a few teshuvos he did mention batim in regards to mechitzos, he did not remark on their efficacy in a reshus harabbim. Nevertheless, it is clear from the teshuvah, which the following quote was excerpted from, that he would uphold that batim have the same halachic ramifications for a reshus harabbim as do mechitzos:

ז"ל המים רבים (סימן ל"ח):

דין העיר שהיא ר"ה הוא היכא שאין לה חומה או אם יש לה חומה היכא שר"ה שלה מכוון משער לשער ומפולש כלומר ... ר"ה בתרי גווני או כשאין לה חומה או כשר"ה שלה מכוון משער לשער ... אין לשום אחת מהן דין רה"ר עד שיהיו רחבים ט"ז אמה ומבלי היקף ואם יהיו להם חומה שלפחות יהיו מפולשין, כי הר"ה צריך להיות דומה לדגלי מדבר הרחב ט"ז אמה שהוא מקום הילוך רבים ומבלי חומה, וכשהוא מפולש ג"כ משער לשער אין בו חומה קרינן בי כי שני מחיצות לאו כלום הוא.

I would also like to point out that Rav Yonasan Stief who was a contemporary of the Chazon Ish independently argued for the use of batim as mechitzos in a reshus harabbim:

ז"ל המהר"י שטייף (סימן ס"ח):

שהעיר מסובבת במחיצות של הבתים והבנינים מכל ד' רוחותיה והמחיצות נעשים ע"י בנ"א ואין רבים מבטלין אותן המחיצות ... ובס' שו"ת בית אפרים סימן כ"ו אחרי שהאריך בגדר ר"ה כ' כל שיש כאן ד' מחיצות הנראים לעומדים בתוכן לא אתי רבים לבטלם, א"כ כשנערב שכונות שכונות יש באפשרות לתקן אותם שיהיה באפשרות לראות השווקים שיבואו לתוך העירוב והו"ל רואין את המחיצות ומהני צוה"פ.

Referring back to the Chazon Ish (O.C. 74:10, 107:5-7), his chiddush further extended the use of mechitzos habatim by adding a third element ― that the din of omed creates a mechitzah.

The Chazon Ish argues: Since, me’d’Oraysa, a break in an enclosure that is omed merubeh does not negate the enclosure, when a street which continues through a city ends, either with houses or a dead end, the whole length of that street with the mechitzos habatim on both sides and its dead end would be considered omed merubeh on three sides, and me’d’Oraysa, a reshus hayachid. As a result, the intersections of that street, which were pirtzos, would halachically be termed k’omed dami, closed. Consequently, all streets that run perpendicular through this street ― which now has three mechitzos and halachically closed intersections ― would in turn be surrounded by three mechitzos themselves, their own mechitzos habatim on both sides of the street and a third wall, the omed of the intersection. This creates a spiraling effect throughout the entire city. The Chazon Ish concludes that there never would be in large cities a reshus harabbim because we would always find one street that is enclosed by three walls.

The halachic ramification of the difference between the Chazon Ish’s chiddush and the above mentioned poskim is as follows: According to these poskim in order that the street/area be classified as a reshus hayachid, we would need, at the minimum, for the mechitzos habbatim to enclose the street/area on three sides. However, according to the Chazon Ish, as long as one street in a city is encompassed by three mechitzos, all the intersecting streets which are only lined with two mechitzos would be classified as halachically enclosed with three mechitzos, as well. Given that in most cities today all the streets/areas are enclosed on all [and not just two] sides by mechitzos habatim, there is no need to only rely on the Chazon Ish’s chiddush since we can rely on all the above mentioned poskim, as well.

Eruvin in the News: Manchester, England 3

Sabbath Eruv Zone Plan for Greater Manchester Jews

Jewish people in Bury have submitted a planning application to create an "eruv" zone that will permit them to carry and push on the Sabbath.

Torah-observing Jews are forbidden from pushing their children or carrying keys outside of their homes on the Sabbath. Read on...

Tuesday, August 24, 2010

Eruvin in the News: Johannesburg, South Africa

Extension of Jewish boundary Sparks Crime Fears in South Africa

Johannesburg (AFP)---An Orthodox Jewish congregation in Johannesburg is at the centre of a controversy pitting religious tradition against security fears in one of the world's most crime-plagued cities.

The Greenside Hebrew Congregation has been erecting tall metal polls in several upscale residential neighborhoods to expand its "eruv", the symbolic enclosure within which observant Jews are allowed under Jewish law to push or carry things on the Sabbath. Read on...

Tuesday, August 10, 2010

Eruvin in the News: Jerusalem 9

Jerusalem Arabs View ‘Eruv’ as New Political Border

By Tzvi Ben Gedalyahu

Jews and Arabs have found a new issue over which to argue — the “eruv” that marks the limits where Jews can carry objects on the Sabbath without violating a Torah prohibition. The eruv can be a natural boundary, such as a river or cliff, but in urban areas it often is a high wire.

It has been the focus of several secular-religious battles, both between Israeli secular and observant Jews and between Jews and non-Jews outside of the Jewish State. Read on...

Eruvin in the News: Jerusalem 8

A Jerusalem Neighborhood's Line in the Sky

By Edmund Sanders

Reporting from Jerusalem — The view from Jerusalem's hilltop Abu Tor neighborhood is pretty good.

Too good, some might say. Read on...

Monday, August 02, 2010

In His Own Words: HaRav Wosner Shlita Clarifies His Position on Eruvin

This past 14 Shevat, HaRav Hagaon Shmuel HaLevi Wosner shlita in his regular Thursday night shiur on hilchos Shabbos mentioned eruvin in Brooklyn. Following this, the anti-eruv cabal disseminated a transcription of the shiur which seemed to indicate that Rav Wosner did not subscribe to an eruv in Brooklyn. However, as we will hear, Rav Wosner declared to his son and grandson that he did not, in fact, issue a p’sak regarding the eruv. Rav Wosner added that many times he had been involved in an issue, albeit l’halachah, only to realize that 70 percent of the times the petitioner had not fully articulated the facts on the ground. Consequentially, Rav Wosner expressed regret for his involvement in such matters. [Note that this only concerns Rav Wosner issuing a public p’sak. I know countless talmidim who asked Rav Wosner privately if they could make use of the Boro Park eruv and he answered in the affirmative.]

The following is a recording of Rav Benzion Y. Wosner shlita and his son Reb Mordechai Yoseph together with their respective father and grandfather, Rav Shmuel Wosner. A transcription follows.

הר"ר מרדכי יוסף וואזנער הי"ו, נכד מרן בעל שבט הלוי שליט"א: דאס וואס מ'האט פריער גערעדט דא וועגען די פאשקעווילן, מיט זיידי, מ'האט יעצט אין אמעריקע אויך ארויסגעגעבין עפיס מיט זיידי'ס נאמען דארטן, מיט די עירוב, געמאכט א גאנצע...

מרן בעל שבט הלוי שליט"א: מיט'ן עירוב איז א מעשה שטות פון די מענטשן. אין מיט'ן שיעור האב איך ממשיל געוועזן א רשות הרבים אין דער ברייט, כדי דער עולם זאלן פארשטיין, עס זיצ'ן דא אסאך אמעריקאנער, פון איסטערן פארקוועיי...

הר"ר מרדכי יוסף: אוישן פארקוועיי.

מרן בעל שבט הלוי: [יא] אוישן פארקוועיי. די הכרעה יא עירוב, אדער נישט עירוב, האבן מיר נישט גערעדט. נאר וואס דען, די מענטשן ווילן דאך עפיס הערן, חאטש זיי הערן נישט.

הר"ר מרדכי יוסף: זיידי האט עס מיר כמה פעמים געזאגט אז זיידי מישט זיך נישט אין אמעריקע אין הלכות.

מרן בעל שבט הלוי: איך האב אין לעבן אסאך מאל חרטה געהאט, כ'האב מיך געמישט, איך מיין כ'האב מיך געמישט כהלכה, אבער 70% איז נתגלה געווארן אז דער שואל האט נישט איבערגעגעבן די גאנצע מציאות. און אז מ'געט נישט איבער די גאנצע מציאות קען ארויסקומען א טעות אויך.

הר"ר מרדכי יוסף: זיידי האט אמאל געהאט א הכרעה וועגן די עירובין אין אמעריקא?

מרן בעל שבט הלוי: איך האב נישט מכריע געווען לכאן או לכאן. איך האב זיי געזאגט, זיי האבן זיך אלע געווענדעט אן מיר, בארא פארק, און דער און דער האט זיך געווענדעט. הערצו רבותי, ב"ה אין דעם האב איך מצליח געווען, אויך דאהי. איז א ויכוח אין די הלכה, איז אויטענטיש. ס'קען זיין א ויכוח אין די הלכה. אז עס שטעלט זיך אויס כיתות כיתות, קען אויכעט זיין, אויף דעם, וואס מאכט מען על פי תורה, מ'רופט ביידע כיתות צוזאמען, זיי דארפן מתווכח זיין אזויווי א בית דין. אבער אין פאשקעווילן לאז איך מיך נישט אריין. אויב פון א ויכוח ווערט א מחלוקה איז ידי מסולקת.

וואס אין אמעריקע איז געשען איז פון א ויכוח געווארן א מחלוקה, ממילא מיש איך נישט.

הר"ר מרדכי יוסף: מיין טאטע האט געהאט די מעשה ווען ס'איז געווען די פלעטבוש עירוב, האט זיך אפגעטוען מיט די ליטווישע, זיי האבן געשריגן ר' משה, מיין טאטע האט געזאגט פאר יעדן איינעם, ווילסט קומען מיט מיר רעדן הלכה, כ'בין גרייט. ווילסט קומען רעדן פאליטיק, נישט מיט מיר. זאל מען זיך אוועקזעצן צוזאמען לערנען די הלכה, האט ער געזאגט.

הגאון הרב בן ציון יעקב הלוי וואזנר שליט"א: די טאטע האט מיך געשיקט אויף שיקאגו מאכן דעם עירוב,

מרן בעל שבט הלוי: יא.

הגאון הרב בן ציון יעקב: און איך האב מצליח געווען דארט מאכן בהידור רב, רובו מחיצות

מרן בעל שבט הלוי: דער עירוב אין שיקאגו, דאס איז פאר מיר אויך לייכטער געוועזן, כ'האב דאך געשריבן וועגן דעם. דער עירוב אין שיקאגו איז מחיצות ממש.

הגאון הרב בן ציון יעקב: די זעלבע זאך, טאטי, איז אין בארא פארק.

מרן בעל שבט הלוי: דער ים דארט.

הגאון הרב בן ציון יעקב: ביים ים, און רובו מחיצות, אזויווי שיקאגו, רובו עומד. איך זאג עס אזוי פאר טאטי צו הערן א פארגעניגן. רוב גמור, רוב גמור איז דא מחיצות גמורות.

מרן בעל שבט הלוי: ווי איז דארט די מחיצות?

הגאון הרב בן ציון יעקב: פונעם ים אינעווייניג, אין בארא פארק, די אלע מחיצות וואס די שטאט האט געבויט, ארום די בית הקברות, און נאכדעם צו די הייזער מיט אלעס איז דא 80%, רובו עומד. אזוי ווייט. די רבנים האבן געזאגט, אין בארא פארק, האבן זיי געבויט אויף די תשובה וואס כ'האב געהאט א זכיה, טאטי האט עס אריינגעשריבן אין שבט הלוי. אז ס'איז רובו עומד זאגט דער חזון איש אז דאס איז א רשות היחיד גמור.

הר"ר מרדכי יוסף: זיי האבן עס געוואלט מפרסם זיין (דברי מרן בשיעורו על אוישן פארקוועיי), און אויפשטעלן א טייפ ווי זיידי רעדט, מיט א צעטיל [אנגעדרוקט זיידי'ס ווערטער], איך הער זיידי האט מוחה געווען אויף דעם.

מרן בעל שבט הלוי: אויף דעם האב איך מוחה געווען, אבער נישט מיט [א מחאה מיט] צעטלעך. כ'האב מודיע געווען כמה פעמים ברבים, קיינע האט נישט קיין רשות נאכצוזאגן וואס מיר האבן נישט געזאגט.

Note in this recording the discussion regarding mechitzos and city eruvin. Rav Benzion Wosner was the original Baal Machsher of the Chicago (West Rogers Park) eruv and was instrumental in obtaining his father’s approval of the said eruv. As the elder Rav Wosner states in this recording, he readily consented to the Chicago eruv because [as relayed to him by his son] it consisted of mechitzos. In this recording Rav Benzion expressed to his father his confidence regarding the mechitzos encompassing the Boro Park eruv, as well.

Sunday, August 01, 2010

Eruvin in the News: Woodridge, NY 2

New Eruv in Woodridge

A fantastic development recently has taken place in Sullivan County’s Catskills Village of Woodridge, NY. Congregation Ohave Sholem is a 106 year old Shul that is world renowned. The Shul maintains year round Minyanim and provides a beautiful Mikvah as well. The Village has a vibrant community bustling with people who spend their summers here and enjoy the beautiful air the Catskills has to offer. After much difficulty and years of labor, Congregation Ohave Sholem and the Village of Woodridge have a fully kosher Rabinically approved Eruv in place. Read on...

Eruvin in the News: Woodridge, NY

Woodridge Kehilla Announces Completion of Eruv Around Town

The Woodridge Kehilla is pleased to announce the completion on the first phase of the Woodridge Eiruv – the first of its kind in Sullivan County history!

After many years being bogged down in local politics, Rabbi Hillel Grossman has accomplished what has eluded the Woodridge Kehila for some time. The Rav asked that the Tzibur please acquaint themselves with the attached PDF. Some areas of Woodridge have only portions covered and one needs to be aware of this. Read on...

Eruvin in the News: Rutherford, NJ 2

Rutherford’s Small Jewish Community Establishes an Eruv

By Nancy R. Mandell

Cong. Beth El is the only synagogue in Rutherford, tucked away on a residential stretch of Montross Avenue. Since the 1950s, the formerly Conservative shul has been housed in the same tree-shaded Queen Anne mansion — inconspicuous behind shade trees on a street lined with spacious, well maintained homes.

But this now modern Orthodox congregation of about a dozen families has quietly succeeded in establishing an eruv with a three- to four-mile perimeter, half a mile wide. At 5 p.m. today, the borough’s mayor, John F. Hipp, will issue the formal proclamation declaring its existence. Read on...

Eruvin in the News: Borehamwood, London 10

Support Urged for Borehamwood Eruv Change

Hertsmere Jews have been urged to rally behind an application to vary the positions of some poles for the long-awaited Elstree and Borehamwood eruv, which has been submitted to the local council.

The revised application was demanded by Hertsmere planners last month after it was found that obstacles such as trees and underground utilities required the relocation of a number of previously approved positions. Read on...